בודק זכויות תאונת דרכים — מה המסלול שלך ומה עושים עכשיו?

ככלל כן. הפלת״ד קובע אחריות מוחלטת ללא שאלת אשמה: נהג שנפגע בגופו זכאי לפיצוי ממבטחת ביטוח החובה של רכבו גם אם הוא שגרם לתאונה. החריגים המרכזיים: נהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף או ללא רישיון, שימוש ברכב לביצוע פשע וגניבת רכב. לכן גם ״אשמים״ צריכים לבדוק זכויות — הפיצוי לא תלוי במי טעה בכביש.

קרנית — הקרן הסטטוטורית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים — פועלת בדיוק למקרים אלה: רכב לא מזוהה (פגע וברח) או נהג ללא ביטוח. התנאי החשוב בפגע-וברח הוא להראות שנעשה ניסיון אמיתי לאתר את הרכב הפוגע, ולכן דיווח מיידי למשטרה, איסוף עדים וחיפוש מצלמות בסביבה הם קריטיים. אל תוותרו רק כי ״אין את מי לתבוע״.

שניהם, בסדר הנכון: תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה היא גם תאונת עבודה, ולכן פונים קודם לביטוח הלאומי (דמי פגיעה, ובהמשך נכות מעבודה), ומבטחת החובה משלימה את ההפרש — תגמולי המל״ל מנוכים מהפיצוי. הניהול המקביל של שני המסלולים, כולל משמעות קביעות הוועדות הרפואיות, הוא בדיוק המקום שבו ליווי מקצועי משנה תוצאה.

תקופת ההתיישנות בתביעות נזקי גוף, כולל לפי הפלת״ד, היא ככלל 7 שנים ממועד התאונה. לקטינים הספירה מתחילה רק בגיל 18 — כלומר עד גיל 25. אבל אל תתקרבו לקצה: ראיות נעלמות, עדים שוכחים ותיעוד רפואי נשחק. בנוסף, אם התאונה היא גם תאונת עבודה — לביטוח הלאומי מגישים בתוך 12 חודשים. מוקדם תמיד עדיף.

לא לפני בדיקה. הצעה מוקדמת ניתנת כמעט תמיד לפני שהמצב הרפואי התייצב ולפני שנקבעה נכות — כלומר לפני שאפשר בכלל להעריך את הנזק המלא. חתימה על כתב סילוק סוגרת את התביעה סופית, גם אם המצב יחמיר. הכלל הפשוט: אין לחתום על מסמך ויתור ואין למסור הודעה מוקלטת למבטחת לפני ייעוץ משפטי.

תלוי אם היה מעורב רכב מנועי. נפגעתם מרכב תוך כדי רכיבה — אתם ככלל במעמד דומה להולך רגל, ותובעים את מבטחת הרכב הפוגע לפי הפלת״ד. נפילה עצמית בלי מעורבות רכב — ככלל אינה ״תאונת דרכים״ לפי החוק, ואז בודקים מסלולים אחרים: ביטוח תאונות אישיות, ביטוח בית ספר לקטינים, או תביעת נזיקין נגד האחראי למפגע בדרך (למשל הרשות המקומית).